החלטה בתיק בש"א 22550/07

ביום 21.11.07 הגיש החייב בקשה להפטר, לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה").

צו כינוס נכסים ניתן ביום 26.1.04.

בבקשה נטען, כי החייב עומד בכל חובותיו במסגרת ההליך. אף נושה לא הגיע לאסיפות הנושים. כנגד החייב הוגשו 7 תביעות חוב, אך זו של בנק לאומי, המהווה 86% מכלל סכום הנשייה, הוגשה באיחור רב. החייב עותר לקבלת הפטר סופי כנגד הסכום המצוי בקופת הכנ"ר, כ - 17,000 ש"ח. עוד נטען בבקשה, כי החייב, כבן 60, חולה באסטמה כרונית; עד חודש אוקטובר 2007 עבד, חרף קשייו, והשתכר שכר של כ- 4,000 ש"ח, ממנו מימן את כל צרכיו, כולל תשלום חודשי של 500 ש"ח לקופת הכנ"ר. במהלך אותו חודש לקה החייב באירוע לב קשה ועבר ניתוח לב פתוח. לאחריו הועבר לשיקום. הוא אמור לקבל את הכרת המל"ל כנכה, ולא שב למעגל העבודה.

הכנ"ר הגיש תסקיר כנדרש. התסקיר מעלה בעייתיות מרכזית, בשתי נקודות הטעונות בירור: האחת, ממידע שהגיע לכנ"ר ממס הכנסה, משך החייב מחשבונות החברה שניהל סך של 260,743 ש"ח. בחקירתו אמר החייב כי הוא משך סכום של כ - 100,000 ש"ח מחשבונות החברה לצורך כיסוי חוב בחשבונו הפרטי בבנק לאומי. החייב לא החזיר כספים אלה לחברה. לטענתו הוא הלווה לחברה כספים בסכום זה לצורך "הצלת העסק", וכי הכספים שהשקיע בעסק כהלוואת בעלים מקורם בהלוואה שקיבל מאחותו. החייב, כך מפרט הכנ"ר, לא נתן הסבר מניח את הדעת למשיכות מהחברה ולא המציא מסמכים המאמתים טענות אלה. הנקודה השנייה - לאחר מתן צו הכינוס מסר החייב שיק של 250 ש"ח, שחזר. בחקירתו טען כי מסר שיק זה לחברתו, לאחר שהיא שילמה עבורו חשבונות שונים. הכנ"ר, אם כך, התנגד למתן ההפטר.

דיון התקיים ביום 14.2.08. בסיומו אפשרתי לחייב להגיש תצהיר תשובה לתסקיר ולכנ"ר לבקש דיון נוסף בעקבות תצהיר כזה. החייב אכן הגיש תשובה מפורטת, מגובה בתצהיר. לדבריו, לא הוצג בפניו, לא על ידי מס הכנסה ולא על ידי הכנ"ר כל מסמך או מידע בדוק כלשהו בנוגע לטענות האמורות, ואין הוא יכול להתמודד עם שמועות ועם מידע "אמורפי" שכזה. עוד טוען החייב, כי אין לתת משקל רב ליצירת אותו "חוב" לחברתו, שנפרע זה מכבר.

הנושים לא התייצבו לדיון. נושה אחד, סלקום ישראל בע"מ, הגיש הודעה שלפיה הוא משאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט.

כידוע, העיקרון הגלום בצו הפטר הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993)). מאידך גיסא, מתן הפטר לחייב, המשחרר אותו מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, פוגע בזכות הקניין של הנושים. על בית המשפט הדן בבקשת הפטר לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים. בין השיקולים שישקול בית המשפט בדונו בבקשה להפטר, ניתן למנות את התנהלות החייב עובר ובמהלך פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, 2000, עמ' 193). במילים אחרות, שעה שמבוקש מתן צו הפטר, יש לשקול את תום ליבו של החייב ודרך התנהגותו, את החשיבות שבמתן ההזדמנות "לפתוח דף חדש", את היקף פירעון החובות והסיכוי לשינוי כושר הפירעון וכן את עמדת הנושים.

אין להתעלם גם מנסיבות אישיות; למשקל מיוחד שניתן לנסיבות אישיות קשות ומורכבות בהקשר קרוב (אי-ביטול הליכי פשיטת רגל חרף אי-עמידה בחובות דיווח ותשלום) ראו והשוו: ע"א 1601/07 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי; 13.12.07.

עמדת החייב מקובלת עליי. הסבריו, גם אם אינם מלאים, מספקים. במקרה זה גוברים השיקולים של חלוף הזמן, העדר התנגדות או עניין מצד הנושים והעדר תועלת ממשית בהמשך ההליך, בעיקר בשל גילו של החייב והשינוי לרעה במצבו הבריאותי.

הבקשה מתקבלת. ניתן בזאת צו הפטר כמבוקש. כל ההגבלות שהוטלו על החייב, לרבות צו עיכוב היציאה מהארץ - מבוטלות.  

ניתנה היום א' בניסן, תשס"ח (6 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: